הקונפליקט בסוריה מתקרב לסיומו

כך ייראו החודשים הקרובים על פי אלכסנדר דוגין, האיש שזכה לכינוי "המוח של פוטין" על ידי כלי תקשורת במערב, ולכינוי "הפילוסוף המסוכן בעולם" בראיון למגזין זה

בימים אלה ממשיך פוטין להתקדם

לעבר מטרתו העיקרית: להצהיר
ולהגן על ריבונותה של רוסיה.
כשאני אומר "ריבונות" אני מתכוון למשהו גדול הרבה יותר מהביטחון הלאומי שלה. אני מתכוון לשמירה על הזהות של העם הרוסי – הזהות הדתית
שלו, הזהות ההיסטורית שלו. התפיסה הזו מבוססת על חזון גיאו-
פוליטי שבבסיסו התנגדות לגישה הליברלית שארה"ב מייצגת. והדרך למימוש החזון היא באמצעות שילוב כוחות עם מדינות נוספות המתנגדות לליברליזם. בחודשים הקרובים צפויים לצוץ כמה אתגרים: הראשון קשור ביחסים בין פוטין לטראמפ, שכעת הם מבוססים וטובים יחסית לאחר שטראמפ ניצח במאבק הפוליטי הפנימי שלו בארה"ב, והפוליטיקה שהוא מוביל הופכת בהדרגה לחזקה יותר, ולבלתי תלויה. למרות זאת, עדיין קיימת

אופוזיציה גדולה מאוד לטראמפ בתוך הפוליטיקה האמריקנית המנסה, וללא ספק תמשיך לנסות, לפגוע בטראמפ בחודשים הקרובים. מתוך המצב הזה עשויים לנבוע פרובוקציות שונות ומהלכים אמריקנים מסוימים שיש להתייחס אליהם בחשדנות. אתגר נוסף הוא הקונפליקט בסוריה. צריך להבין שפוטין מתבסס על ההנחה שמאחורי האסלאם הקיצוני פועלת אסטרטגיה אמריקנית. פוטין בטוח בזה. מבחינתו, אם תמיכתו של הממשל האמריקני בארגונים הקיצוניים תיפסק, המצב בסוריה ישתנה. והוא אכן עומד להשתנות, כיוון שטראמפ הפסיק לתמוך בארגונים קיצוניים ושינה את הגישה שהוביל קודמו בתפקיד. במילים אחרות,

הקונפליקט בסוריה מתקרב לסיומו. אם ארה"ב תהיה בחודשים הקרובים בצד הנכון של הקונפליקט, הקונפליקט יוכל להסתיים בקלות יחסית. כמובן שיש בעיות

רבות שעדיין צריך לטפל בהן בסוריה – צריך למשל למצוא פתרון לטריטוריות הסוניות בחלקה הדרומי של סוריה, לפעולות האיבה הכורדיות נגד טורקיה וללוגיסטיקה של חזרת הפליטים לסוריה. אבל בעיקרו של
דבר, המלחמה מסתיימת. למרות זאת, חשוב לזכור שכל
סיום קונפליקט יוצר מאזן כוחות חדש ושחקנים חדשים שאינם מרוצים מהסטטוס קוו. כך שסיומה של בעיה
אחת היא תחילתה של בעיה אחרת.

הערת העורך

"הפילוסוף המסוכן בעולם" הייתה כותרת הראיון שערכנו לפני כמה חודשים עם אלכסנדר דוגין, פילוסוף ומומחה לגיאו- פוליטיקה, שספריו השפיעו על קציני צבא ופוליטיקאים רוסים, ובין השאר, כך נטען על ידי "המועצה ליחסי חוץ" (CFR), על נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
"כשאתה מקשיב לנאומים של פוטין ורואה מה הוא עושה, נראה שהוא פועל לפי רעיון מסוים לגבי תפקידה של רוסיה בעולם, ומקור הרעיון הזה הוא התיאוריה האירו-אסיאתית של דוגין", אמר לערוץ טלוויזיה קנדי מייקל מילרמן, דוקטורנט למדעי המדינה שתרגם חלק מספרו האחרון של דוגין. "זה מסביר בערך כל מה שפוטין עושה וקשור למערב, אבל זה לא מובן כרגע למערב", הוסיף.

בבסיסה של התפיסה האירו-אסיאתית שמוביל דוגין פועל רעיון אחד – במקום לאפשר לארה"ב לקדם את הגלובליזציה שלה ולכפות את הזהות החילונית-מודרנית שלה על רוסיה ועל תרבויות נוספות בעולם, רוסיה צריכה ליצור תהליך הפוך – הפרדה בין תרבויות, וחיזוק הזהות הרוסית האותנטית. זו שהופיעה בתקופת "האימפריה הרוסית", שהתקיימה החל מסוף המאה ה-17 ועד תחילת המאה ה-20 (רגע לפני שעלתה בריה"מ הקומוניסטית).
לא מדובר רק בזהות ערכית, אלא גם טריטוריאלית. מאז נפילת בריה"מ, התכווצו גבולותיה של רוסיה, וההתכווצות הזו היא מה שפוטין וגם דוגין רואים כבעייתית. מבחינתם, רוסיה צריכה לחזור לגודלה המקורי.
אבל החשיבה האירו-אסיאתית היא רק מרכיב אחד בתפיסת עולם רחבה יותר של דוגין, יש שיאמרו מסוכנת, שמהותה התנגדות לליברליזם שמובילה ארה"ב. "הליברליזם היא תפיסה שקידשה את האינדיבידואל, כלומר את החופש שלו מכל צורה, זהות קולקטיבית או חברות בקהילה כלשהי שיכולה להגדיר את זהותו", מסביר דוגין.
דוגין טוען שהתפשטות הליברליזם נכפתה על העם הרוסי והובילה לשחרור ממגבלות מוסר שאפיינו חברות מסורתיות, לפירוק מוסד המשפחה, לקידום אתיאיזם ולחיזוק חלקים פסאדו-דתיים.
"רוסיה הבינה שהיא לא יכולה ללכת בדרך הזו", הוא אמר לנו. ולכן כל מה שפוטין עושה, טוען דוגין, מבוסס על התנגדות ודחיית הליברליזם המערבי, ומנגד חיזוק הזהות הרוסית האותנטית, שהיא זהות שמרנית.